תקופות עיצוב
התקופה הגאורגית (1714-1837)
על שם ארבעת המלכים האנגלים (ג'ורג' הראשון, שני, שלישי ורביעי), התקופה הגיאורגית היא כעקרון העתיקה ביותר, כשאנו עוסקים בתכשיטים עתיקים. בהיותה העתיקה ביותר, קשה למצוא פריטים מאותה תקופה, ויותר מכך - פריטים במצב טוב.
תכשיטים מהתקופה הגיאורגית עשויים בדרך כלל בעבודת יד, כולל עבודות מתכת מעוטרות, שנעשו על ידי טכניקות פטיש כמו repousse או cannetille.
הסגנונות כללו בארוק, רוקוקו, רומי, מוטיבים של פרחים, עלים, סרטים, בדרך כלל מאוד סימטריים עם קישוטים מאסיביים.
המתכות היו כסף וזהב, אם כי בסגסוגות שונות מהעת המודרנית. אבני חן שהיו בשימוש היו רבות מהאבנים בהן משתמשים כיום (יהלומים, ספיר, רובי), אך עם חיתוכים שונים מהיום.
מכיוון שרק משנת 1900 הייתה חובה להטביע חותמות בתכשיטים - לא נמצא כמעט חותמות על תכשיטים מהתקופה הגיאורגית, זה מוסיף לעובדה שקשה מאוד לדעת מתי או היכן כל פריט יוצר.
התקופה הוויקטוריאנית (1837-1901)
על שם המלכה ויקטוריה ששלטה בבריטניה באותה תקופה, ושהייתה גם מעריצה גדולה של תכשיטים, תקופה זו כוללת התקדמות משמעותית בתעשיית התכשיטים ובעיצוב, כולל השפעות ותנועות שונות שעלו באותה תקופה, כמו אר נובו, בל אפוק, ארטס אנד קראפטס ועוד.
רוב העבודה עדיין הייתה עבודת יד.
בשלהי התקופה הוויקטוריאנית כבר רבים מהפריטים נשאו חותמות, אך בתחילת ובאמצע התקופה הויקטוריאנית עדיין פריטים רבים לא הוחתמו, כך שלרבים מהתכשיטים הוויקטוריאנים רק ידע, ניסיון ובדיקה של החומרים יכולים לקבוע היכן, מתי וממה נוצר הפריט.
ארט נובו (1890-1910)
סגנון עיצוב חשוב זה שהתפתח באירופה ובארה"ב, התבסס על קווים מעוקלים חופשיים ושימוש בדימויים טבעיים, כגון פרחים ובעלי חיים, לאו דווקא סימטריים.
התקופה האדוארדית (1900-1920)
על שם המלך אדוארד ששלט בבריטניה בתחילת המאה ה-20, התקופה האדוארדית יצרה טכניקות וסגנונות חדשים עם פריטים יפהפיים שעדיין יכולים למצוא היום במצב טוב.
בהשפעת האר נובו, תכשיטים אדוארדיים התבססו על קווים מעוקלים, הרבה עבודת יד ועבודות פיליגרן, גם עיטורים של חריטות בעבודת יד.
בבריטניה היה שימוש רב בשילובים של זהב צהוב וזהב לבן , או זהב צהוב ופלטינה, שימוש רב ביהלומים.
טבעות אירוסין רבות נעשו בארה"ב באותה תקופה בסגנון קווי פיליגרן מעוקלים וחריטה בצדדים, בעיקר עם זהב לבן ופלטינה.
ארט דקו (1920-1940)
בניגוד לסגנון האר נובו או האדוארדי – סגנון האר-דקו התבסס על קווים ישרים וצורות גיאומטריות.
אר דקו היה פופולרי בשנות ה-20-1930 הן באירופה והן בארה"ב. צורפים השתמשו רבות בטכניקת פיליגרן כמו בתקופה האדוארדית, וגם בטכניקת מילגריין שהתפתחה בתקופת האר-דקו - חרוזים קטנטנים שקישטו את הקווים (שהפעם היו ישרים...).
כמו בכל התקופות הקודמות - גם עיטורים של חריטות עבודת יד היו נפוצים מאוד.
זהב לבן ופלטינה היו הנפוצים ביותר, ואבנים כמו יהלומים, ספיר, רובי ואמרלד, פעמים רבות בצורות גיאומטריות כמו חיתוכים מרובעים וחיתוכים משולשים.
בארה"ב טבעות אירוסין היו עשויות בדרך כלל מזהב לבן או פלטינה, עם צורות גיאומטריות שנבנו על קווי פיליגרן מעוטרים בחרוזי מילגריין, חריטות בעבודת יד בצדדים, הן מזכירות מאוד את התקופה האדוארדית, ההבדלים העיקריים הם קווי המתאר הישרים.
תקופת הרטרו (1940-1960)
בתקופת הרטרו ניכרו עדיין השפעות התקופה הקודמת - האר דקו, עם זאת, לאחר מלחמת העולם השנייה היה מחסור בחלק מהחומרים, כמו פלטינה.והשימוש הנפוץ יותר היה בזהב עם קרטורה נמוכה יותר, כמו 9 קרט בבריטניה או 10 קרט בארה"ב . שימוש בזהב בשני צבעים היה נפוץ גם כן (צהוב ולבן)
גם אבני חן יקרות כמו יהלומים, ספיר ואודם היו פחות קלות להשגה, ולכן השימוש באבנים פחות יקרות כמו סיטרין או אקוומרין ואחרות היה נפוץ יותר.
העיצוב כלל סגנונות שונים, כמו הוליווד ריג'נסי, עם צבעים מנוגדים ועיצובים דרמטיים,
עיצובים של טבעות אירוסין היו פחות "מסובכים" מאשר בתקופות הארט-דקו והאדוארדיאניות, השיבוצים היו פשוטים יותר, בדרך כלל עם יהלום מרכזי.
תקופת הוינטאג' (1960-1990)
בתקופת הוינטג' אנו רואים הרבה חיקויים של הסגנונות הישנים של התקופה הוויקטוריאנית והארט-נובו, עם קווים מעוקלים, רק עם שימוש בחומרים שונים - הרבה פעמים זהב בקרטורה נמוכה.
בנוסף, אבני חן חדשות רבות היו בשימוש, כמו לאפיס, מונסטון, עין הנמר, ועוד,
תכשיטים מודרניים (1990-הווה)
אנו יכולים לראות בתכשיטים מודרניים סגנונות רבים ושונים, כולל סגנונות חדשים כגון תכשיטים מופשטים אשר מיוצרים על ידי מעצבים מסוימים, טקסטורות מחוספסות של זהב ועוד,
רוב הפריטים מיוצרים תעשייתית - פריטים סדרתיים, שכיום רבים מהם נמכרים באינטרנט בכמויות גדולות
המגוון הגדול של אבני חן נמצא בשימוש, וכאשר עוסקים בכמויות, האיכות היא לרוב פחות חשובה, כולל זו של האבנים...
טבעות האירוסין הן לרוב פשוטות בעיצוב - טבעות סוליטייר שמה שחשוב בעיקר הוא גודל היהלום...פחות העבודה שהושקעה בטבעת..
יהלומים מטופלים ויהלומי מעבדה נפוצים מאוד, חלקם לא ניתנים לזיהוי אפילו על ידי תכשיטנים מיומנים...לכן אדם יכול לקנות טבעת עם יהלום גדול מבריק מבלי לדעת שהוא באמת קנה יהלום מטופל או מגודל מעבדה...